אשרות למתן שהייה מטעמים המונטריים

הזכות לשהות ולהתגורר בארץ נראית לרבים מאיתנו מובנת מאליו, אך ללא אזרחות או סיבות דתיות מדובר בזכות שאינה ניתנת בכזאת קלות. יש רשימה קבועה בה מה מוגדרים אנשים אשר יכולים לזכות באשרה לשהייה בישראל וכן מה שנקרא "סעיף קל" אשר מעניק אישור שהייה מטעמים המונטריים. באילו מקרים ניתן לקבל אשרות למתן שהייה מטעמים המונטריים?

יש מספר דרכים להסדיר מעמד של תושבות קבועה או זמנית בשביל נתינים זרים במדינת ישראל. האשרות השהייה השכיחות הן רבות ומגוונות ובניהם תוכלו למצוא אשרות תייר שמאשרות שהייה של עד שלושה חודשים, אשרת עבודה ספציפית, אשרת מומחה, אשרת בני זוג (שאחד מהם אזרח ישראלי) אשרת סטודנט ועוד. למרות הרשימה הארוכה – ישנם מקרים בהם אנשים מגלים שהם לא עומדים בקריטריונים של נהלים שונים במשרד הפנים, אך יש להם הצדקה לקבל מעמד לאזרח זר בישראל ממספר סיבות אפשריות. משרד הפנים מאפשר במקרים חריגים לבקש אשרת שהייה על רקע הומניטרי. נוהל – 5.2.0022 מגדיר מה הם המרכיבים אשר משפיעים על מתן ההחלטה בנושא בוועדה ייחודית. הוועדה מעבירה את ההמלצות והמסקנות למנכ"ל רשות האוכלוסין בכדי לבחון ולבדוק את מתן מעמד מכוח חוק כניסה לישראל.

לכמה זמן ניתנת אשרת השהייה?

תקופת השהייה במסגרת האשרה תשתנה ממקרה למקרה ותהיה נתונה לשיקול דעתם של גורמים רשמיים רשות האוכלוסין. לדוגמה: אשרה שתינתן לעובד סיעודי תהיה לאורך של שנה ותהיה מאורכת עד לתקופה של חמש שנים (תלוי בנסיבות), או אשרת סטודנט שתוקפה יהיה כזמן הלימודים ועוד. אשרות שניתנות לבני זוג של אזרחים ישראליים יוכלו לאפשר להם לעבוד ללא הגבלה והן ניתנות למשך שנה. אפשר להאריך אותן מדי פעם כל עוד בני הזוג ממשיכים לנהל מערכת יחסים זוגית. במקרים של אשרות למתן שהייה מטעמים המונטריים זה ישתנה ממקרה למקרה ובהתאם לסיבה שהוגשה הבקשה.

מה זה הוועדה הבין-משרדית המיוחדת ומה תפקידה?

מדינת ישראל הגדירה וועדה בין משרדית מיוחדת אשר מתכנת כל חודש ודנה בעשרים מקרים שהובאו אליה בעניינים הומניטריים ותפקידה למעשה לבחון את המקרים החריגים אשר יכולים להצדיק מתן מעמד לאזרחים זרים ואף במקרים מסוימים לאשר מעמד של תושב קבע. היא מורכבת מנציגי רשויות שונות כמו משרד החוץ, משרד הרווחה, ביטוח לאומי, בריאות, משטרת ישראל ונתיב ועוד. כאמור וועדה זו מייעצת בסופו של דבר למנכ"ל של רשות האוכלוסין אשר בוחן את הבקשות בכל הנוגע למתן מעמד בישראל.

באילו מקרים אפשר להגיש אשרות למתן שהייה מטעמים המונטריים

יש סיבות רבות אשר יכולות להצדיק הגשת אשרות למתן שהייה מטעמים המונטריים. בקשה זו יכולה להיות מוגשת במספר מקרים ואף להעניק מעמד בישראל בסיטואציות כמו: עובד זר שהמטופל הסיעודי תלוי בו, אדם זר שנזקק לטיפול רפואי קריטי, מעורבות של קטינים, נסיבות חיים קשות, מבקש האשרה עבר על עבירות מסוימות ועוד מגוון סוגיות הומניטריות. למרות שיש מספר תנאים שחובה לעמוד בהם, הרשימה פתוחה והנסיבות יכולות להשתנות כל הזמן – הכול בהתאם למקרה ולאדם שמגיש את הבקשה.

תנאים להגשת בקשה:

• המטופל אשר בשבילו מוגשת הבקשה רשאי להעסיק עובד זר למטרות סיעוד.
• העובד הזר אשר נכנס לישראל בפעם הראשונה בעזרת אשרה בתחום הסיעוד.
• המטופל המבקש לא נמצא במוסד בו ניתנים שירותי סיעוד. חשוב לדעת כי לא ניתן להעסיק תושב זר במוסד סיעודי בו ניתנים שירותים על ידי עובדים ישראלים.
• לא התקבלה החלטה בעבר לאשר את העסקת עובד זר אצל מטופל אחר.
• הבקשה לא נדחתה בעבר.
• הבקשה לא נדחתה בגלל אי עמידה בתנאים הקבועים בנוהל.
• העובד הזר שוהה בחו"ל לתקופה שעולה למעלה משלושה חודשים.
• העובד הזר עומד בכל התנאים הרגילים בישראל.
• הקשר הטיפולי בין המבקש לעובד הזר לא הופסק מפאת יציאתו של העובד הזר לחו"ל בתקופה שלמעלה משלושה חודשים.

תהליך הטיפול בבקשה אשרות למתן שהייה מטעמים המונטריים

1. קליטת בקשה ובדיקתה – מבקש האשרה צריך להגיש טופס בקשה בלשכת האוכלוסין ולהזדהות עם דרכון ותמונה/חוזה שכירות. נציג בודק את הבקשה וכן מגבלות שונות שיש למבקש כמו אישורים, סירובים ועוד. הבקשה צריכה להיות מוגשת על ידי טופס מקורי בלבד שמפרט את כל הסיבות ההומניטריות המיוחדות שבגינן המטופל זקוק את המשך טיפולו של העובד זר. כמו כן, לבקשה צריכה להיות מצורפת חוות דעת מרופא או עובד סוציאלי. שקובעת כי הפסקת העסקתו של העובד הזר עלולה לפגוע במטופל באיזה שהיא דרך. הבקשה צריכה להיות חתומה על ידי עורך דין ורופא מוסמך.
2. טיפול והשלמת חוסרים – לאחר שהבקשה נקלטה היא עוברת לנציג בלשכה שבודק ומשלים את התיק במידת הצורך לפני שהוא עובר לגורם מוסמך. במקרים בהם אכן חסרים מסמכים/אישורים/פרטים חיוניים אז מבקש הבקשה יצטרך להשלים את הפרטים הללו תוך 10 ימים. במידה וחלפו 10 ימים והמבקש טרם השלים את הפרטים, הבקשה תועבר כפי שלמנהל הלשכה והוא יוכל לפסול אותה.
3. בדיקה בידי גורם מוסמך – במקרים בהם תיק הבקשה העובר כנדרש ולא בוצעה מפסילה מטעמים טכניים, אז הבקשה עוברת לאישור של מנהל הלשכה.
4. העברת התיק לוועדה – במידה והבקשה אושרה בשלב הראשוני והוחלט לעביר אותה לוועדה – מבקש האשרה יקבל הודעה עם תיאום ראיון בוועדה בה הוא יוכל להציג את כל הטענות שלו. בדיון חברי הוועדה יציגו את כל המסקנות והסיכום שלהם כלפי הטענות שהועלו על ידי המבקש
5. קבלת החלטה – השלב האחרון בו פרוטוקול הדיון בוועדה יועבר למנכ"ל רשות האוכלוסין שייתן את ההכרעה הסופית בנושא.

בקשתכם סורבה? ניתן להגיש ערעור!

כאמור, כבר בשלביה הראשונים של הבקשה ניתן לפסול אותה כתוצאה מסיבות טכניות, טיעונים חלשים, פסילות קודמות, מידע שגוי ועוד. כך או כך, כדאי לדעת שזה לא סוף פסוק. ניתנת לכם האופציה להגיש ערעור בהתאם לנוהל 1.6.0001 אשר מטפל בערעורים על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. לצורך הצלחה וקליטת הערעור מומלץ להיעזר בעורך דין מומחה שיוכל לסייע לכם לעבור את הוועדה הבאה בהצלחה.

אשרות למתן שהייה מטעמים המונטריים – חשיבות עורך דין

כפי שניתן להבין, תהליך הבקשה לאשרות למתן שהייה מטעמים המונטריים הוא מורכב מסורבל ומאתגר מאוד. יש בהן קושי בירוקרטי גדול והמון פעמים גם פערי תרבות ושפה. לכן הדבר הנכון ביותר לעשות הוא להיעזר בשירותי משפטיים של עורך דין מנוסה שיודע כיצד להתנהל נכון מול משרד הפנים ושאר הגורמים המעורבים. בסופו של דבר מדובר בהליך גורלי שמחייב הבנה מעמיקה על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר – לכן אם אתם רוצים להגדיל את הסיכויים שלכם לקבל את האשרה המיוחלת אל תהססו לפנות לעורך דין מקצועי שיוכל ללוות אתכם ולהדריך אתכם לאורך כל התהליך עד לשביעות רצונכם.

משרדנו בעל ניסיון עשיר ומתמחה בכל הנוגע לאשרות למתן שהייה מטעמים המונטריים. נשמח להעניק לכם ייעוץ וליווי מקצועי – תוך מתן פתרונות מתואמים אישית ועד לקבלת התוצאות המושלמות. לפרטים נוספים מוזמנים להשאיר פרטים ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם.