דיני תעבורה – הכל על חוקי התעבורה בישראל

דיני תעבורה מתמקדים בכל הנוגע לסוגיות משפטיות ומערכת החוקים הקשורים לתעבורה וכלי תעבורה וקובעים את דרכי האכיפה ואופן הטיפול בכל הנוגע לעבירות על חוקי התנועה בישראל.

מה הם דיני תעבורה?

דיני תעבורה הוא תחום משפטי שלם שכולל תקנות ופקודות שייעודן לייצר אכיפה וכוח הרתעה כדי למנוע עבירות תנועה בכבישים ולהילחם בתופעת תאונות הדרכים. החוקים משתנים בהתאם לכלי הרכב, סוגי העבירות, דרכי התנועה ועוד. דיני התעבורה נמצאים בתחום הפלילי והם נאכפים על ידי משטרת התנועה באמצעים מגוונים עליהם נפרט בהמשך.

כיוון שמדובר בתחום עם היבטים פליליים – הענישה אינה תמיד מסתכמת בקנס כספי ונהגים שחשודים בעבירות תנועה חמורות עלולים למצוא את עצמם מאחורי סורג ובריח. יחד עם זאת, למרות ההתפתחות הטכנולוגית בכל נושא האכיפה בכבישים, ישנן גם תקלות באכיפה וטעויות אנוש של שוטרי תנועה שמביאות לידי ענישה של נהגים חפים מפשע. במקרים כאלו, בית המשפט לתעבורה מאפשר לאותם נהגים לערער על העונש בפני השופט שיבחן את המקרה ויחליט אם הנהג אשם או לא. סוגיות אזרחיות כאלה כדאי לעשות בליווי עו"ד תעבורה עם הבנה מעמיקה של מערכת חוקי התעבורה בישראל כדי להגיע להקלה וביטול העבירות המיוחסות.

מה הן עבירות התנועה הנפוצות בישראל?

נכון להיום העבירה הנפוצה ביותר בישראל היא נהיגה במהירות מופרזת. בית המשפט מגדיר באמצעות חוקי תעבורה את המהירות המותרת לנהיגה בכל כביש וכביש. עבירה זו נאכפת באמצעות מצלמות מהירות שמותקנות לאורך כל הכבישים בישראל. העונש יכול לנוע בין קנס כספי גבוה לשלילת רישיון ועד להחרמת רכב וזימון למשפט.

עבירות תעבורה נפוצות בישראל הן אי ציות לתמרורים, חנייה במקומות אסורים, אי מתן זכות קדימה. יש גם מקרים חמורים בהם הנהג יועמד לדין כמו נהיגה בשכרות או/ו תחת השפעת סמים, הפקרת פצוע, נהיגה פרועה ועוד עבירות אשר מעלות את הסיכון לפגיעה ואבדות בנפש, על כן מערכת המשפט נוהגת ביד קשה מול נהגים שמבצעים עבירות מסוג זה.

עבירות תעבורה נחלקות לשני סוגים עיקריים:

  1. עבירות ברירת משפט – לרוב מדובר בעבירות תעבורה יחסית "קלות" בהם ניתנת הבחירה לאזרח אם לשלם קנס או לבקש להישפט (בתוך 90 יום מרגע קבלת הדו"ח)
  2. הזמנה לדין – כאשר מדובר על עבירות חמורות יותר העונש יהיה נתון להחלטתו של בית משפט. עבירות כמו מהירות מופרזת, נהיגה בשכרות, רמזור אדום, נהיגה בזמן פסילה -כל אלה יישאו בענישה מחמירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל או על תנאי. לכן בעבירות מסוג זה, חשוב להתייעץ עם עו"ד תעבורה ויפה שעה אחת קודם.

חוקי תעבורה – אכיפה וענישה

אכיפה של חוקי תעבורה וענישה הם כלים חשובים להשפעה ולהרתעת התנהגות מסוכנת של משתמשי דרך. בישראל משטרת התנועה היא שאחראית על אכיפה בדרכים ומטרתה היא להביא לירידה בביצוע עבירות תעבורה וכן לירידה במספר תאונות הדרכים. יש מספר דרכי אכיפה וענישה:

  • שיטת הניקוד – שיטת הניקוד היא אמצעי מעקב אחר עבירות וענישה של משרד התחבורה. מטרת השיטה היא בעיקר הרשעת נהגים עם עבירות תכופות ולא נהגים שמורשעים לעיתים רחוקות. בנוסף לעונש שמוטל על הנהג נצברות לו נקודות בהתאם לחומרת העבירה שביצע. בהתאם למספר הנקודות שנצברו לו במשך תקופה מסוימת מוטלים עליו אמצעי תיקון. ברוב המקרים הנקודות נמחקות לאחר 24 חודשים.
  • רישום קנסות – רישום קנסות ודוחות תעבורה נועד לסייע באכיפת דיני תעבורה. גובה הקנס יקבע בהתאם לחומרת העבירה שבוצעה ועומדות בפניכם מספר אפשרויות: לשלם את הדו"ח, להגיש בקשה לביטול (תוך 30 ימים מקבלת הדו"ח) וניתן להגיש בקשה להישפט (תוך 90 ימים ממועד קבלת הדו"ח).
  • החרמת רכבים – לפי סעיף לפקודת התעבורה, שוטר רשאי להחרים רכב עד 30 יום ממועד ביצוע עבירת התנועה. המקרים שבהם המשטרה יכולה לאסור על שימוש ברכב היא נהיגה בזמן פסילה, הסעת נוסעים מעל המותר, הפקרת פצוע, נהיגה בשכרות, נהג חדש ללא מלווה, אי ציות לרמזור ועוד.
  • שלילת רישיון – פקודת התעבורה מאפשרת לבית המשפט לפסול נהג שהורשע בעבירת תנועה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה מסוימת ובמקרים מסוימים גם לצמיתות.
  • מאסר בפועל – מאסר בפועל ניתן במקרים בהם הייתה עבירת תנועה חמורה שגרמה לנפגעים או הרוגים.

התנהלות תיק תעבורה בגין דיני תעבורה

  1. השלב הראשון מתחיל לרוב במפגש של הנהג החשוד עם השוטר. יש לזכור כי המפגש הוא חקירה משטרתית וכל מה שאתם תאמרו נרשם על ידי השוטר ויכול לשמש נגדכם בבית משפט. בסיום האירוע השוטר מחליט האם להגיש כתב אישום נגד הנהג החשוד בעבירה.
  2. הגשת כתב אישום – כתב האישום ייכתב ויימסר בזירת האירוע. השוטר מוסר לנהג הזמנה למשפט עם תאריך. שימו לב כי על פי זכות העיון כל אזרח רשאי להגיע למשרדי המשטרה או התביעה ולצלם את תיק התביעה.
  3. בשלב זה מתבצע שלב ההקראה בבית משפט – המשפט נפתח בהקראת כתב האישום כאשר בסיומה הנהג הנאשם מתבקש להגיב האם הוא מודה או שמא כופר באשמה. בשלב זה הנאשם יכול לעלות טענות שונות שבית המשפט יבחן – אם מתקבלת טענה מקדמית המשפט מסתיים והנאשם זכאי. אם הנאשם מודה בביצוע העבירה המיוחסת אליו תחל השמעת טיעונים לעונש. הנהג הנאשם יטען טיעוניו לעונש ויבקש מהשופט להקל עליו כמה שניתן. בסיום התהליך יינתן גזר הדין הסופי.

הסדרי טיעון בעבירות תעבורה

הסדר טיעון הוא הסכם בין הנאשם, העורך דין והתביעה לפיו הנאשם מודה בעבירה בהתאם להסכם בין הצדדים. הרבה מתיקי התעבורה בבית המשפט מסתיימים בהסדר טיעון – הן מבחינה לגבי מידת העונש והן לגבי סעיפי האישום, אחרי הכול מדובר בכלי חשוב שתורם ליעילות של המערכת המשפטית וכן לחיסכון בזמן שיפוט יקר. ראוי לציין כי המשא ומתן בדרך להסדר טיעון שיטיב עם הנאשם ינהל עו"ד לתעבורה שינמק את הצורך להגיע להסדר זה משיקולים כמו הגנות משפטיות וכשלים ראייתיים.

חשיבות עורך דין לענייני תעבורה

מדי שנה נפגעים יותר מ-30 אלף בני אדם בתאונות דרכים מתוכם מאות הרוגים, לאור עובדה זו בית המשפט נוטה להחמיר עם נאשמים בעבירות תנועה ובמקרים רבים גוזר עליהם תקופות מאסר מאחורי סורג ובריח.

אם נתפסתם בגין עבירת תנועה מומלץ להתייעץ בהקדם עם עו"ד תעבורה שמתמחה בדיני תעבורה – מוטב לבצע זאת בטרם כפירה או הודאה באישום כיוון שרוב הסיכויים שאינכם מודעים לכל ההשלכות הצפויות. עו"ד מקצועי יוכל להעניק לכם יתרון משמעותי ויוכל לשכנע את התובעים להקל ואף להביא לידי ביטול כתב אישום, השבת רישיון שנפסל, עיכוב הליכים משפטיים, זיכוי נאשמים ועוד.

משרדנו מתמחה במתן ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות תעבורה ופועל במקצועיות, נחישות עם התאמת פתרונות לכל לקוח באופן אישי. לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי מטעם עו"ד תעבורה ללא התחייבות השאירו את הפרטים שלכם ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם.

לשיתוף המאמר:

נגישות