למרות שמדינת ישראל נחשבת למדינה דמוקרטית ואף ליברלית למדי – היא לא מוגדרת כמדינת ההגירה. קבלת אזרחות ישראלית מוסדרת בחוק האזרחות שקובע מי יכול להיות זכאי לקבל אזרחות ישראלית וכן מה הם התנאים והדרישות השונות. חשוב לציין כי למדינת ישראל יש אינטרס להעניק לכמה שיותר יהודים אזרחות ישראלית וכן גם לבני/בנות זוג שלהם.
בחוק האזרחות יש מספר דרכים שיוכלו לסייע בהוצאת אזרחות ישראלים ליהודים ולזרים:
- מכוח חוק השבות – חוק האזרחות קובע כי עולה לפי חוק השבות יהיה זכאי לקבל אזרחות ישראלית. את העלייה ניתן לעשות דרך הקונסוליה הישראלית בארץ המוצא או לאחר הגעה לישראל במשרד הפנים. כמו כן, פרט ליהודים אשר זכאים לעלות לישראל ולקבל אזרחות גם בן/בת זוגו של היהודי או ילדיו של היהודי (עד דור שלישי) יוכלו לקבל אשרות עולים ובמקרים רבים גם אזרחות ישראלית.
- מכוח הלידה – סעיף זה מתייחס למקרים הבאים:
- כל אדם שנולד בישראל – מנקודת הנחה שאביו ואימו הם גם אזרחים ישראליים
- אדם שנולד מחוץ לישראל אך אביו ואימו הם אזרחים ישראלים
- כל מי שנולד אחרי שאחד מהוריו הישראליים נפטר.מטרת סעיף זה היא למעשה לאפשר העברת של אזרחות ישראלית לצאצאים כל עוד אחד מהוריו היו ישראלים. חשוב להיות מודעים גם למגבלות בסעיף זה – אם לדוגמה אזרח ישראלי ובנו נולד בחו"ל אז בנו יהיה זכאי לקבל אזרחות ישראלית, לעומת זאת אם הבן של הבן שנולד בחו"ל (הנכד) אז הוא לא יהיה זכאי לקבל אזרחות ישראלית.
- אזרחות מכוח התאזרחות – חוק ההתאזרחות קובע כי תושב זר אשר רוצה להפוך לאזרח ישראלי אך הוא לא עומד באף אחד מהקריטריונים יוכל לפנות לשר הפנים בבקשה לקבל אזרחות אך יהיה עליו לעמוד במספר תנאים:
- תושב זר שרוצה להפוך להיות אזרח ישראלי צריך לשהות בישראל לפחות שלוש שנים מתוך תקופה של חמש שנים לפני הגשת הבקשה.
- זכאי לתשובות קבע
- יש בדעתו להשתקע בישראל
- יודע את השפה העברית
- ויתר על האזרחות הקודמת שלו
- יוכיח שישראל היא מרכז חייו.
- מכוח הענקה – סעיף זה מתייחס בדרך כלל לבני זוג נשואים או ידועים בציבור כשאחד מבני הזוג הוא תושב זר. על פי האמנה הבינלאומית שמחייבת חופש נישואין וגם איחוד משפחות ישראל צריכה לעשות את מיטב יכולתה על מנת להסדיר את מעמדם של בני זוג זרים אשר בוחרים להתחתן ולחיות עם בן זוג ישראלי. אם מדובר ביהודים שמחזיקים באזרחות זרה אז הם יוכלו לקבל אזרחות באמצעות חוק השבות, אך כאשר מדובר בתושבים זרים הם יצטרכו להתחיל תהליך של הסדרת שהות כתוצאה מחיים משותפים.
הליך הוצאת אזרחות ישראלית ליהודים ולזרים – זוגות נשואים וידועים בציבור
הליך הסדרה של מעמד בישראל עצם חיים משותפים יבוצע דרך משרד הפנים והוא פונה ל-2 אוכלוסיות יעד שונות:
הוצאת אזרחות ישראלית ליהודים ולזרים – זוגות נשואים
במידה ואזרח זר מתחתן עם אזרח ישראלי אז הוא יוכל להגיש בקשה להתחיל תהליך מדורג שהוא בעצם הוכחת חיים משותפים עם האזרח הישראלי. יש לציין כי ההליך עבור זוגות נשואים יהיה פשוט וקצר יותר לעומת זוגות שהם ידועים בציבור. בחצי שנה הראשונה להליך של החיים המשותפים יקבל התושב הזר אשרת עבודה ב/1 – במהלך התקופה הזו משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה יבצעו בדיקות ראשוניות שיעדו על כנות הקשר בין בני הזוג. בתום הבדיקות ולאחר שהגורמים הרשמיים אישרו את כנות הקשר, יקבל התושב הזר אשרת שהייה זמנית א/5 שתהיה תקפה לארבע שנים שזה הוא גם זמנו של תהליך קבלת ההיתר. לאחר שיחלפו ארבע שנים בהם בני הזוג נמצאים בתהליך מדורג ומנקודת הנחה שכל המסמכים, הראיונות והבדיקות אושרו – התושב הזר ובן זוגו של האזרח הישראלי יהיו זכאים להגיש בקשה של התאזרחות למשרד הפנים. הגשת הבקשה צריכה להיות מדויקת ומפורטת בהתאם להנחיות של משרד הפנים והם יוכלו לזכות את האזרח הזר לקבל אזרחות ישראלית. כדאי מאוד לשקול להיעזר בתהליך זה בייעוץ משפטי של עורך דין שמתמחה בדיני הגירה ונהלי משרד הפנים על מנת לחסוך בזמן ולהפוך את התהליך לפשוט יותר עם תוצאות מוצלחות.
הוצאת אזרחות ישראלית ליהודים ולזרים לזוגות לא נשואים/ ידועים בציבור
הליך זה מיועד לתושב זר אשר לא נשוי לאזרח ישראלי והם מוגדרים כבני זוג ידועים בציבור. הליך זה מתאים גם לבני זוג מבני אותו מין. ראשית יש לקבוע תור למשרד הפנים על מנת להגיש בקשה להסדרת מעמד של בן הזוג הזר, לבקשה זו יש לצרף מסמכים שונים שיעידו על כנות הקשר בין בני הזוג ידועים בציבור, בין היתר – מסמכים כתוב על שניהם שמסביר את טיב הקשר שלהם, תעודות לידה, תמונות פספורט, תעודת יושר מתורגמת, מכתבים שמאשרים את יחסיהם מבני משפחה וחברים ועוד. חשוב להדגיש כי משרד הפנים מבצע בדיקות קפדניות מאוד ומקיפות כדי לוודא כי מדובר באדם ישר שלא יכול לסכן את ביטחון המדינה ושלום הציבור. במידה ומשרד הפנים אישר את כנות הקשר בין בני הזוג הידועים בציבור ואת שאר הקריטריונים הקבועים – התושב הזר יוכל לקבל אשרת עבודה מסוג ב/1 למשך שנה אחת. במידת הצורך יהיה ניתן להאריך את האשרה.
בסיום שלוש השנים של התהליך, מנקודת הנחה שהבקשה עמדה בדרישות ותנאים של משרד הפנים, יקבל בן הזוג הזר אשרת תושב ארעי מסוג א/5 – האשרה תהיה תקפה לשנה. בסיום שבע וחצי שנים של הליך החיים משותפים יהיה זכאי התושב הבר להגיש בקשה למעמד של תושב קבע בישראל. לאחר שלוש שנים נוספות כתושב קבע הוא יהיה זכאי להגיש גם בקשה של התאזרחות.
הוצאת אזרחות ישראלית ליהודים ולזרים – סיוע של עורך דין
במאמר זה תואר ההליך של כל אחת מהאפשרויות השונות להוצאת אזרחות ישראלית ליהודים ולזרים, יחד עם זאת כמעט לא דיברנו על הקשיים הרבים בתהליך. למעשה, כדאי לדעת שמשרד הפנים מחמיר ומקשה מאוד לזוגות שמבקשים להיכנס להליך מדורג – בין אם אתם נשואים או ידועים בציבור. כאמור, יש לא מעט תנאים ודרישות שעליכם לעמוד בהם. טעות אחת במהלך הגשת המסמכים יעכבו את כל התהליך, חוסר סנכרון או הסתרת מידע יוכלו לפסול את הבקשה שלכם לחלוטין, לכן מומלץ מאוד לפנות לעורך דין שיוכל לסייע לכם להוציא אזרחות ישראלית.
רוצים להתחיל תהליך הוצאת אזרחות ישראלית ליהודים או לזרים? נשמח לסייע לכם. משרדנו בעל ניסיון עשיר ויודע כיצד לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות שיכולות לעלות תוך כדי הוצאת האזרחות או מעמד של תושב קבע. עורכי הדין שלנו יסייעו לכם לחסוך את כל הבירוקרטיות, ילוו לאורך כל התהליך תוך שהם מדריכים אתכם כיצד לפעול מול הרשויות השונות ובזמן ראיונות של פקידי משרד הפנים.
כמו כן, במידה ובקשתכם נדחתה מאיזה שהיא סיבה – דעו שזה לא אבוד! עורך דין מקצועי יוכל לבחון את הסיבות והנימוקים שהובילו לדחיית הבקשה ובמקרים מסוימים יהיה ניתן להגיש ערעור ובקשה לבחון מחדש את הבקשה תוך הצגת אמינות הקשר שלכם והמטרות הזוגיות שלכם בישראל.
לפרטים נוספים מוזמנים להשאיר פרטים ונציגנו יחזרו אליכם.