מסורבי כניסה נחלקים לשני סוגים עיקריים בישראל. הקבוצה הראשונה מתייחסת לקבוצת זרים אשר בקשת האשרה שלהם נדחתה מכל מיני סיבות בזמן שהייה בארץ המוצא שלהם והקבוצה השנייה מתייחסת למקרים בהם אנשים זרים הגיעו לנמל התעופה והם נתקלים בסירוב של פקיד משרד הפנים להכניס אותם לארץ. מה הוא הטיפול במקרים של הוצאת צו גירוש מישראל? והאם יש מה לעשות נגד ההליכים הללו? כל התשובות במאמר שלפניכם.
על פי סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל – כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה חדש ושוהה בישראל ללא אשרה בתוקף הוא הוא נחשב לשוהה שלא כדין. אדם שנמצא שוהה באופן לא חוקי בישראל יהיה בסכנה למעצר עד לגירושו מהארץ. כדאי לדעת ששהייה לא חוקית נחשבת לעבירה פלילית, אומנם לא מדובר במעצר פלילי רך מעורב בה מעצר מנהלי שנועד להבטיח שהגירוש יבוצע בוודאות.
- שוהים בלתי חוקים יובאו למתקני כליאה כמו כלא סהרונים בקציעות, מתקן יהלום בנמל תעופה בן גוריון או בכלא גבעון ברמלה.
- הזכויות של העצורים שנמצאים לפני גירוש הם מיוחדים ולא נמצאים במערכת המשפט הרגילה.
- שוהה שלא כדין שלא יהיה ניתן להרחיק אותו למדינה מסיבות שנפרט בהמשך יהיה צריך לשחרר ממעצר, גם במקרים בהם אין להם אשרה בתוקף.
גירוש למקום סכנה
על פי חוקי הכניסה לישראל סמכות גירוש ניתנת רק על בסיס ההכרה "…בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין…" זה הוא אחד העקרונות אשר מובילים את כל הנושא ולפיו אין לגרש אדם בחזרה למקום בו החיים שלו או החירות שלו נמצאת בסכנה. עיקרון זה מעוגן בסעיף 33 לחוק אמנת הפליטים.
גירוש למקום העלול לגרש למקום סכנה
יש מקרים בהם לא נשקפת סכנה לזר אשר מגורש למדינת ממנה הוא הגיע. יחד עם זאת יש חשש כי מדינת היעד היא זו שתגרש את הזר שבה נשקפת סכנה. כלומר – אם אזרח זר בורח לישראל ממדינת המוצא שלו בגלל חשש שנשקפת לו סכנה, אז הוא מגיע ללא אשרה ובאופן לא חוקי לישראל. השלטון הישראלי יבקש לגרש אותו למדינה אחרת, בה לא נשקפת לזר סכנה. אך במקרה זה עולה חשש כי אותה מדינה עלולה להסגיר אותו למדינת המוצא שלו. על פי האמנה ישראל צריכה להבטיח שחירותו וחייו של המגורש לא יהיו בסכנה. לכן, השלטון מחויב לוודא כי הם לא מגרשים אדם זר למדינה שמסכנת אותו בכל דרך גם אם זה על ידי הסגרה למדינת המוצא שלו.
אחרי איזה הליכים ניתן לגרש אזרח זר מישראל?
- הזר צריך לעבור הליך שימוע בפני ממונה ביקורת גבולות.
- בסיום השימוע יוצא נגדו צו הרחקה.
- עברו שלושה ימים מהוצאת צו ההרחקה עד להרחקה בפועל.
- לרוב יחד עם צו ההרחקה יהיה גם צו משמורת אשר יאשר החזקת הזר בכלא עד לגירושו.
אי אפשר לגרש אדם בטרם חלפו 3 ימים אלא אם הסכים לכך
לאור האמור לעיל, במקרים בהם השוהה הבלתי חוקי נלקח למעצר בשדה התעופה – העצה שלנו היא לא לחתום על הסכמה להרחיק אותו. אין ספק שהקושי יהיה גדול מהסיבה שישי לחצים רבים שמופעלים עליו מאנשי החוק, שינצלו את החוסר הידע של הזר בחוק הישראלי על מנת לגרשו. יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי אדם שמסרב להרחקתו מישראל לא תהיה השפעה שלילית בדברו. במקרים אלו יש ליצור קשר בהקדם עם עורך דין שכן אחת הדרכים לצנוע גירוש הוא על ידי הגשת ערעור דחוף לבית הדין. עורך דין מקצועי יוכל לסייע לכם לקבל צו שמעכב את הגירוש ואז יהיה ניתן לשחרר אתכם ולאפשר כניסה לישראל.
האם יש להחזיק את המיועד לגירוש בכלא עד לגירושו, או שאפשר לשחררו בערבות או בתנאים אחרים?
בית הדין יהיה זכאי לבטל החלטה של ממונה ביקורת גבולות בכל הנוגע לנושאי המעצר וכן להורות על שחרור בערבות או בתנאים מסוימים כמו לדוגמה: הגשת הליכים מסוימים, דיווח על כתובת בארץ, התייצבות לחתימה במשטרה ועוד.
חשוב לציין שבית הדין לביקורת משמורת הוא לא רשות מוסמכת לביטול הגירוש. רק בית המשפט אשר מוסמך לנושא ההגירה (בית הדין לעררים) יהיה רשאי לבטל צו הרחקה מישראל. יש לציין כי ברגע שבית הדי הורה למשמורת לשחרר אדם ממעצר ברוב המקרים לא יהיה צורך בהליכים משפטיים נוספים ויהיה אפשר להסדר את שהותו החוקית על ידי פניה מסודרת למשרד הפנים. לרוב, ההליך בבית הדין הוא פשוט וזול יחסית אך הוא מתאים רק במצבים בהם יש עילה לשחרור על פי חוק הכניסה לישראל (סעיף 13) כדלקמן:
- המעצר בוצע בטעות – במקרים בהם האזרח כבר הגיש בקשה להיות מועמד אך כתוצאה מתקלה טכנית המערכת לא עודכנה.
- במקרים בהם רואים כי השוהה הבלתי חוקי משתף פעולה עם הרשויות בישראל ובאמת בעל כוונות לצאת מישראל ולא יהיה קושי לאתר אותו אם הוא לא יצא מהארץ. אותו שוהה בלתי חוקי לרוב מתגורר עם קרובים ישראלים ו/או מיוצג על ידי עורך דין.
- במקרים בהם השוהה הבלתי חוקי הוא חולה או מבוגר מאוד והחזקה בו יכולה לגרום לו לנזק בריאותי.
- במקרים בהם השוהה הלא חוקי הוא קטין.
- במקרים בהם השוהה הלא חוקי נמצא במשמורת יותר משישים ימים רצוף.
- שיקולים הומניטריים – במקרים בהם מדובר בקטגוריה מיוחדת שיכולה להכיל מצבים חריגים כמו קשר הדוקה למשפחה בישראל, מצב נפשי או רפואי רעוע ועוד. בית הדין יהיה רשאי להפעיל את שיקול דעתו בהתאם למקרה על מנת להפעיל סעיף זה.
במקרים בהם אין אף אחד מהעילות האלה לשחרור מהמעצר, אז אפשר יהיה לפנות לבית הדין לעררים נגד צו הרחקה וכן עם צירוף בקשה לשחרור ממעצר. שימו לב כי הבחירה בין ביקורת משמורת לבין הליך ערר בבית דין לעררים היא מאוד חשובה ובעלת משמעות רבה שכן בחירה בהליך שלא מתאים עלולה לגזול כסף רב וכן להזיק לאדם שעצור ואף לגרום להרחקתו מישראל.
טיפול במקרים של הוצאת צו גירוש מישראל
כפי שניתן להבין מדובר בתהליך מורכב מאוד שדורש התערבות של גורמים מקצועיים שיוכל לפעול באופן מהיר, יעיל ובטוח לטובת השוהה הבלתי חוקי על מנת לשחרר אותו מהמעצר. משרדנו יודע כיצד לטפל ולהתמודד עם סוגיות שונות אשר עולות בגירוש של זרים על ידי משרד הפנים ובעל הצלחות רבות בתחום.
צו גירוש מישראל? אל תנסו להתמודד לבד. ללא ייעוץ והכוונה של עורך דין מקצועי עם ניסיון עשיר בתחום – הדבר עלול להביא לתוצאות הרסניות מאוד שיובילו לגירוש של האדם וכן להרחקתו מישראל. לכן מוטב להקדים תרופה למכה וליצור קשר עם עורך דין מומחה שיסייע לכם לעבור את הפרשה הזו במהרה. מוזמנים ליצור איתנו קשר וליהנות מייעוץ וייצוג משפטי מקצועי, אדיב עם פתרונות יצירתיים שמתואמים אישית לכם.
לפרטים נוספים מוזמנים להשאיר פרטים ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם.