חייל אשר נפגע או נגרם לו נזק כתוצאה מרשלנות רפואית יוכל לממש את זכותו ולהגיש תביעת רשלנות עבור נזקים בגוף או/ו בנפש בעקבות הטיפול הלקוי אשר קיבל. כיצד מוגדרת רשלנות רפואית? מה עושים? את מי ותובעים וכיצד מבצעים זאת? כל התשובות נספק במאמר הבא שלפניכם.
רבים מאזרחי מדינת ישראל משרתים בצה"ל בין שנתיים לשלוש שנים לפחות והאחריות על חייהם ובריאותם מוטלת על הגוף הרפואי של הצבא. למרות שבדרך כלל מדובר באנשים צעירים ובריאים עדיין יש מצבים שגם הם זקוקים לטיפול רפואי. לצערנו במסגרת הצבאית שמענו לא פעם סיפורים על היחס המחפיר של הרופאים כלפי החיילים – התעלמות, זלזול בכאבים, חוסר תשומת ועוד. כל אלה לעיתים מביאים לידי מצב של רשלנות רפואית בצבא.
מהי רשלנות רפואית בצבא?
ההגדרה של רשלנות רפואית היא מצב בו ניתן לאדם טיפול רפואי שלא תואם את רמת הטיפול המקובלת בתחום, בהרבה מקרים מדובר בהתנהגות רשלנית של הרופא המטפל שכתוצאה מכך גורמת לנזקים פיזיים כבדים עד כדי נכות ובמקרי קיצון גם מוות.
רשלנות רפואית בצבא היא תופעה די נפוצה במיוחד אצל יחידות שדה בהם יש חוסר ציוד כמו שירותי מעבדה, מכשירי הדמיה ועוד דבר שמקשה מאוד על הצוות הרפואי ועל תהליך האבחון. כמו כן, בצבא יש תופעה של מחסור וחוסר זמינות של רופאים וכן תחלופה של מומחים במסגרת שירותי מילואים. כך נוצר מצב בו חייל יכול לעבור עשרות ידיים במקום שיינתן לו טיפול מרוכז אצל רופא אחד שמכיר את מצבו הרפואי טוב.
הסיבות שמובילות אל רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בצבא יכולה לנבוע כתוצאה ממספר סיבות עיקריות, להלן רשימה של חלק מהן:
- התעלמות מתלונות של מטופל – מצב שעלול לגרום אבחון מאוחר מדי או העדר אבחון.
- מתן תרופות שלא מתאימות – או מתן תרופות במינון שגוי שעלול לגרום לתופעות לוואי ונזקים כבדים.
- חוסר תשומת לב והתחשבות במצב הרפואי של החייל במהלך הטיפול.
- אי ביצוע מעקב רפואי – לדוגמה, כאשר בוצעה בדיקה שמעלה חשד למשהו אך הרופא לא דאג לבצע מעקב ולדאוג שהחייל יחזור לבדיקה.
- מתן טיפול מתרשל של הרופא למטופל.
- קביעת פרופיל 45 או פרופיל שגוי- במסגרת ועדות רפואיות שהחייל נשלח על מנת לקבוע את הפרופיל הצבאי.
הוכחת רשלנות רפואית בצבא
על מנת שהמצב אכן יוכח ויוגדר כרשלנות רפואית – יש צורך שיתקיימו מספר תנאים:
- כתוצאה מהטיפול הרפואי שניתן לחייל נגרם נזק גופני או נפשי.
- הטיפול שהרופא נתן לחייל לא תאם כלל את סטנדרט הטיפול הסביר בתחום ולא קיים את חובת הזהירות המחייבת כלפיו.
- יש להוכיח קשר ישיר בין הנזק הרפואי שנגרם לבין הפרת חובת הזהירות של הרופא או הגוף שטיפל בחייל.
חשוב לציין כי חייל צה"ל שנפגע כתוצאה מטיפול רפואי רשלני לא יוכל לתבוע תביעת ניזקין אזרחית מהסיבה שהוא נחשב כרגע ל"רכוש צה"ל" – משמעות הדבר היא שהוא יהיה זכאי לפתוח בתביעת רשלנות רפואית נגד קצין התגמולים ומשרד הביטחון. ועל מנת שקצין התגמולים אכן יוגדר כזה שאחראי על הרשלנות הרפואית – החייל הנפגע יצטרך להוכיח את הקשר וכי כושר תפקודו העצמאי נפגע כתוצאה מהנזק הרפואי שנגרם לו. כמו כן, החייל יצטרך להוכיח כי הרשלנות התרחשה במסגרת השירות הצבאי או בחופשה מאושרת. בכל מקרה במקרים הללו חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין משרד הביטחון בעל ניסיון עשיר שיוכל לסייע לחייל הנפגע לזכות ולהדריך אותו לאורך כל התהליך תוך התנהלות נכונה מול הגורמים והמערכת המשפטית והרפואית של הצבא.
תביעות רשלנות רפואית בצבא, את מי תובעים?
כאמור תביעה בגין רשלנות רפואית בצבא אינה מול הצבא אלא מוגשת למשרד הביטחון או קצין התמלוגים. חשוב להדגיש כי תביעות רשלנות שנעשו בתקופת השירות יוגשו רק לאחר השחרור וסיום שירות החובה וכן לא יאוחר מ-3 שנים מגילוי הקשר בין הנזק שנעשה לרשלנות של הרופאים. יחד עם זאת, יש מקירם חריגים בהם קצין התמלוגים כן מאשר הגשת תביעות על אירועים שהתרחשו לפני זמן רב, לרוב במקרים של מלחמות ומבצעים.
כיצד מוגשת תביעת רשלנות בצבא ואיזה מסמכים יש לצרף אליה?
את התביעה צריך להגיש לאגף השיקום וחשוב לצרף חוות דעת רפואית שחתומה על ידי רופא מומחה וכן מסמך שמפרט על הקשר הסיבתי בין הנזק והפגיעה שנגרמה לחייל להתרשלות הרפואית. הטענות ייבחנו על ידי וועדה רפואית מטעם אגף השיקום ולאחר מכן החייל יוזמן לבדיקה בו ייבחן מצבו הבריאותי לעומק ובהתאם לממצאי האבחון – ייקבעו אחוזי הנכות.
שימו לב! כאשר מוגשת התביעה לקצין התמלוגים חשוב להקפיד שהכול יהיה מגובה במסמכים רפואיים מטעם רופאים מומחים כמו חוות דעת וטיפולים שונים שנעשו עקב הפגיעה – שלב זה הוא קריטי כי יש לו חלק משמעותי בקביעת והוכחת הקשר הסיבתי בין הנזק שנעשה לטיפול הרפואי שניתן במסגרת הצבא.
האם ניתן לערער על החלטת הוועדות הרפואיות?
לאחר שקצין התגמולים יקבע את אחוזי הנכות והחייל ירגיש כי מצבו לא היה מוערך נכון על ידי הוועדות אז תינתן לו האפשרות לערער. במידה וגם לדעת החייל הערעור לא ישקף כלל את מצבו הרפואי, הוא יהיה רשאי להגיש ערעור גם על תפקודה המשפטי של הוועדה. אומנם בית המשפט לא יכול להיות הסמכות שתשנה את אחוזי הנכות, אך יחד עם זאת יש ביכולתו לאשור התכנסות של הוועדה בפעם השלישית וכן לדרוש ממנה נימוקים והסברים. אנו ממליצים להביא למשפט אנשים שהיו עדים לפציעה בצבא – חברים לנשק, קצינים, מפקדים ועוד. כמו כן, גם תביעת נשוא חייבת להיות מלווה בחוות דעת של רופא מומחה מטעם התביעה.
ייעוץ משפטי בגין רשלנות רפואית בצבא
בטרם הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בצבא, אנו ממליצים לכם לפנות לעורך דין שמומחה בתחום ויוכל להעניק לכם סיוע משפטי – אחרי הכול צה"ל ומשרד הביטחון הם גופים גדולים מאוד ומסורבלים ועל מנת להצליח בתיק התביעה על התובע להכיר היטב את כל החוקים והתקנות על מנת לשפר את הסיכויים של הזכייה. עורך דין צבאי מקצועי יוכל לסייע לכם לעבור את ההליך התביעה בקלות, ידריך אותכם כל התהליך כיצד להתמודד מול הגורמים השונים, הוועדות הרפואיות ובמשפט. אם אתם רוצים להגדיל את הסיכויים שלכם ולקבל אחוזי נכות שבאמת משקפים את מצבכם – תיעזרו בייעוץ וייצוג משפטי.
משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית בצבא ונשמח להעניק לכם ייעוץ, ליווי והכוונה לאורך כל ההליך המשפטי. עורכי הדין המיומנים שלנו ידעו לייצג אתכם מול כל הגורמים במשרד הביטחון וכן לנהל הוכחות, ראיות והגשת ערעורים במידת הצורך על החלטת הוועדה. אנו נילחם לאורך כל הדרך עד לשביעות רצונכם ומימוש כל מטרה שהוגדרה.
בכל הנוגע לתביעות בגין רשלנות רפואית בצבא – אל תתמודדו לבד מול משרד הביטחון והצבא! נשמח לעמוד לשירותכם ולסייע לכם לממש את כל הזכויות המגיעות לכם. לפרטים נוספים ללא התחייבות אנו מזמינים אתכם להשאיר פרטים ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם.