עבירת מציצנות

הבית שלנו הוא חוף המבטחים, אזור הנוחות, המקום בו אנחנו מחפשים פרטיות ואם יש לנו סטוקר, שלפתע אורב בפתח הבית, מתצפת לכיווננו, מציץ כשאנחנו מחליפים בגדים, במצבים אינטימיים או פשוט יושבים וצופים בטלוויזיה, תחושת הפולשנות החודרנית לא נעימה כלל, אך יש בהחלט מה לעשות בנדון.
לפניכם היבטים חשובים בסוגיות המשפטיות הקשורות במציצנות והפגיעה שלה בזכויות הפרט.

 

מציצנות כחדירה לרשות הפרט

על פי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 חל איסור על חדירה לרשות הפרט וניתן לפנות לעורך דין על מנת לבחון כיצד אפשר למנוע מציצנות ולפעול כנגד המציצן.
מציצנות בבית משפט תיבחן במגוון דרכים תלוי היכן התבצעה, במה לוותה (לדוגמא, פריצה), ההיסטוריה של העבריין והרקע למעשה, האם מדובר בעבירת מין, מהי התדירות של המציצנות, האם התבצעה מציצנות פיזית או מציצנות מקוונת (למשל, חדירה למחשב או לטלפון שלכם ללא הסכמה) ועוד פגיעות אפשריות באוטונומיה ובפרטיות.   

ומה אם תואשמו במציצנות בשל התקנת מצלמות אבטחה?

למציצנות יש מגוון היבטים מצילום קטינים ללא אישור (זו הסיבה שמחתימים מראש הורים על צילום הילדים ועל אפשרויות הפצת התמונות), דרך זליגת מידע אישי ברשת ועד הפרת הפרטיות בפומבי.
יש להיזהר גם שאנחנו עצמנו לא נפר את צנעת הפרט של אחרים ונואשם במציצנות ולכן, חשוב להיזהר שלא להיתפס במציצנות בלא כוונה תחילה.
למשל, על ידי התקנת מצלמות אבטחה בבית למעקב אחר המטפלת של הילד או עוזרת הבית. בתי עסק עשויים להסתבך במציצנות במידה ומצלמות האבטחה בשטחם או מטעמם הפרו פרטיות.
לכן, יש לבחון לעומק היכן מציבים מצלמות מציצנות על מנת להימנע מפגיעה בפרטיות של אנשים. לדוגמא, להימנע מצילום תאי שירותים וחדרי הלבשה ומדידה, מלתחות ומקלחות. יש לציין במתחמים שהם מצולמים כולל התרעה אם מדובר גם בתיעוד ווקאלי.
המציצנות הפכה לנפוצה יותר עם המעבר לחיים דיגיטליים ושימוש באפליקציות שמקלות על מציצנות מהבחינה הטכנולוגית, תוכניות ריאליטי, אנשים שמתעדים את עצמם ואת בני משפחתם והשאלה הנשאלת היא היכן עובר הגבול ויש להיזהר בפגיעה בפרטיות של קטינים המצולמים.

הענישה על מציצנות במישור הפלילי והאזרחי

חשוב לפנות לייעוץ משפטי על מנת להבין מתי מציצנות נחשבת לפגיעה בפרטיות במיוחד בעידן המידע. על פי חוק, צילום אדם כשהוא ברשות היחיד או פרסום של אדם ברבים בנסיבות בהן עלול הפרסום להשפיל או לבזות אותו עשויים להיתפס כפגיעה בפרטיות. הענישה על פרסום למטרות פוגעניות יכול להגיע לחובת פיצויים של אלפי שקלים ולמאסר בפועל של חצי שנה ואף יותר.
במקרה של הענישה, תלוי בפסיקה וגם אם ההליך פלילי או אזרחי. קחו לדוגמא מקרה מקומי של נער בן 17 שהורשע בהסגת גבול ופגיעה בפרטיות לאחר שבמשך תקופה ארוכה הטריד בחורה ונהג להציץ אל ביתה ואף התגנב אל חלון חדרה. הוא הורשע בהליך הפלילי ובית המשפט אף הטיל, במסגרת התביעה האזרחית, אחריות נזיקית על הוריו.
אומנם ההורים עצמם לא הפרו בפועל ובצורה יזומה את הפרטיות של הנערה, אך כיוון שהנער היה קטין הם נתבעו לשלם לה פיצויים לרבות אמצעים למיגון ביתה והצבת מצלמות מציצנות היות ולטענת השופטת, התרשלו באחריות ההורית ולא מנעו מבנם הקטין להטריד את הנערה.

במידה ואתם חוששים להפר את הפרטיות של העובדים שלכם או סבלתם ממציצנות והפרת פרטיות, כדאי להתייעץ עם עו"ד פלילי המתמחה בענייני הפרת פרטיות ולבחון מה ניתן לעשות ואם ישנה אפשרות להגיש נגדכם תביעה (איך ניתן להגיע להסדר טיעון או למנוע אישום והעמדתם לדין) או אתם אלה שמעוניינים לתבוע מישהו אחר על מציצנות.

לשיתוף המאמר: