עולם הרפואה מלא במונחים שאינם תמיד מובנים לציבור הרחב. אחד מהבלבולים הנפוצים ביותר נוגע להבדל בין "רשלנות רפואית" לבין "סיבוך רפואי". האם כל תוצאה לא רצויה בטיפול רפואי נחשבת לרשלנות? מתי באמת כדאי לפנות לעורך דין? עו"ד שי נתן, מומחה לתחום הרשלנות הרפואית, עונה על השאלות שעשויות להכריע אם תקבלו פיצוי – או תישארו עם סימני שאלה.
מה ההבדל בין סיבוך רפואי לרשלנות רפואית?
לא כל תוצאה שלילית היא בהכרח תוצאה של רשלנות. סיבוך רפואי הוא תוצאה לא רצויה של טיפול רפואי שיכולה להתרחש גם כאשר הצוות הרפואי פעל לפי כל הנהלים. לעומת זאת, רשלנות רפואית מתרחשת כאשר הרופא או הצוות הרפואי חורגים מסטנדרט ההתנהלות הסביר – וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל.
איך אפשר לדעת אם מדובר ברשלנות ולא בסיבוך?
ההבחנה אינה תמיד פשוטה ודורשת בחינה מעמיקה של נסיבות המקרה. בין היתר נבדק האם ניתן היה למנוע את התוצאה, האם ניתנה הסכמה מדעת, האם הופרו פרוצדורות רפואיות מוכרות, והאם רופא סביר אחר היה פועל באופן שונה. אלו בדיוק הנקודות בהן עו"ד רשלנות רפואית יודע לבדוק – בשיתוף עם מומחים רפואיים.
האם גם במקרה של סיבוך רפואי יש מה לעשות?
בהחלט. לעיתים הסיבוך עצמו נגרם בשל חוסר מעקב, חוסר הסבר מראש או טיפול לקוי לאחר הופעת הסיבוך. גם אם אין רשלנות ישירה בתוצאה, ייתכן שהטיפול הכולל היה לקוי – וזה עשוי להקים עילה לתביעה.
אילו סוגי מקרים נפוצים נחשבים לרשלנות רפואית?
יש שורה ארוכה של מקרים, אך כמה מהבולטים כוללים: לידה עם סיבוכים שהוזנחו, איחור באבחון מחלה קשה (כמו סרטן), ניתוח שבוצע באיבר הלא נכון, תגובה אלרגית לתרופה שלא נבדקה מראש, או שחרור מוקדם מדי מבית החולים.
מה החשיבות של חוות דעת רפואית?
ליבת התיק המשפטי ברשלנות רפואית נשענת על חוות דעת של מומחה רפואי. חוות דעת כזו בוחנת אם אכן הייתה חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל. עו"ד שי נתן עובד עם צוות רחב של מומחים רפואיים בתחומים שונים, מה שמסייע לגבש תיק חזק ומגובה היטב.
האם יש צורך להוכיח שנגרם נזק?
כן. גם אם הייתה רשלנות, אבל לא נגרם נזק – לא ניתן להגיש תביעה. לכן חשוב לתעד כל שינוי במצב הבריאותי, כל טיפול שהתקבל לאחר האירוע, וכל נזק כלכלי, נפשי או גופני שנגרם בעקבותיו.
מהו גובה הפיצוי שניתן לקבל במקרה של רשלנות רפואית?
גובה הפיצוי משתנה ממקרה למקרה ותלוי בפרמטרים כמו גיל הנפגע, חומרת הנזק, אובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות עתידיות, נזק נפשי ועוד. במקרים חמורים במיוחד הפיצויים יכולים להגיע גם למיליוני שקלים.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה?
ברוב המקרים תקופת ההתיישנות היא שבע שנים מהמועד שבו התרחשה הרשלנות. עם זאת, במקרים בהם הנזק התגלה מאוחר יותר – יש חריגים שיכולים להאריך את התקופה. לכן, ככל שפונים מוקדם יותר – כך קל יותר לאסוף ראיות ולבנות תיק.
האם תביעה כזו דורשת תשלום מראש?
משרדים מקצועיים בתחום, כמו משרד עו"ד נתן ראט ושות', נוהגים לפעול לרוב על בסיס הצלחה, כלומר שכר הטרחה נגבה רק אם מתקבל פיצוי. כך גם מי שחושש מהוצאות – יכול לבדוק את זכויותיו ללא סיכון כספי מיותר.
איך מתחילים?
השלב הראשון הוא שיחה עם עורך דין מנוסה. חשוב להצטייד במסמכים רפואיים, סיכומי ביקור, בדיקות וכל פרט רלוונטי אחר. לאחר ניתוח המקרה, ניתן להחליט האם קיימת עילה משפטית וכיצד לפעול.
המאמר נכתב בשיתוף משרד עו"ד נתן ראט ושות'.
המשרד מתמחה בליווי נפגעי רשלנות רפואית, נזיקין, דיני עבודה וככלל בכל גווני המשפט האזרחי, תוך שילוב בין מקצועיות משפטית גבוהה, רגישות למצב המטופלים, ושיתוף פעולה הדוק עם מומחים רפואיים. המשרד מעניק ייעוץ ראשוני דיסקרטי וללא התחייבות, ונותן מענה מהיר ומקצועי לכל פנייה.
