בדיקת ינשוף היא בדיקת אלכוהול בנשיפה המתבצעת באמצעות מכשיר אלקטרוני הנקרא "ינשוף". הבדיקה נועדה לקבוע את ריכוז האלכוהול באוויר הננשף מהנהג, ובכך להעריך את רמת השכרות שלו. בישראל, בדיקה זו היא כלי אכיפה מרכזי לחוקי התעבורה בתחום נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
איך מתבצעת בדיקת ינשוף?
בדיקת ינשוף מתבצעת על ידי שוטר מוסמך באמצעות מכשיר הינשוף, בתהליך המורכב ממספר שלבים:
- עצירת הנהג – השוטר חייב להציג לנהג את סיבת העצירה בהתאם לסעיף 169א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשל"א-1971, העצירה יכולה להיות במסגרת אכיפה שגרתית או בעקבות חשד שהנהג נוהג תחת השפעת אלכוהול.
- בירור זהות והסבר על הבדיקה – השוטר מזדהה ומסביר לנהג את מטרת הבדיקה ואת תהליך הבדיקה, לנהג ניתנת הזכות לשאול שאלות על הבדיקה והשפעותיה המשפטיות.
- זמן המתנה – לפני הבדיקה, השוטר נדרש להמתין לפחות 15 דקות מאז עצירת הנהג, במהלך זמן זה, השוטר מוודא שהנהג לא אוכל, שותה, מעשן או מקיא, שכן פעולות אלו עלולות להשפיע על תוצאות הבדיקה.
- ביצוע הבדיקה – הנהג מתבקש לנשוף לתוך פיית מכשיר הינשוף למשך מספר שניות, תוך הקפדה על נשיפה רציפה ואחידה. המכשיר מודד את ריכוז האלכוהול באוויר הננשף באמצעות טכנולוגיית אינפרה אדום ומספק תוצאה מיידית.
- הצגת התוצאה – השוטר מציג לנהג את תוצאת הבדיקה ומודיע לו אם רמת האלכוהול עברה את הסף החוקי.
- תיעוד ורישום – התוצאות נרשמות בפרוטוקול, יחד עם פרטי הנהג, מקום הבדיקה, השעה והנסיבות, המידע מתועד גם בזיכרון המכשיר לצורך שקיפות ובקרת איכות.
- טיפול בתוצאה חריגה – אם רמת האלכוהול עולה על הסף החוקי, השוטר רשאי לבצע מעצר מנהלי של רישיון הנהיגה ולעכב את הנהג לחקירה. תוצאה זו משמשת ראיה מרכזית בהליכים המשפטיים כנגד הנהג.
האם מותר לעצור נהגים ולבצע בדיקת ינשוף ללא חשד של נהיגה בשכרות?
כן, החוק מאפשר לבצע בדיקות ינשוף ללא חשד ספציפי לנהיגה בשכרות. סעיף 64ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשל"א-1971, מעניק לשוטרים את הסמכות לעצור נהגים לצורך בדיקת אלכוהול גם ללא חשד מוקדם. פסקי דין מהעבר אישרו את הסמכות לבצע בדיקות אקראיות, כשהאינטרס הציבורי בהפחתת תאונות דרכים עולה על הפגיעה בזכויות לפרטיות. עם זאת, קיימים כללים ונהלים ברורים כדי למנוע שרירותיות, וכדי לוודא שהבדיקה מתבצעת בשקיפות ובאופן הוגן.
בדיקת ינשוף מדדים – מה המכשיר צריך להראות על מנת שיחשב נהג כנוהג בשכרות?
כדי שנהג ייחשב כנוהג בשכרות, מכשיר הינשוף צריך להציג תוצאה המעידה על ריכוז אלכוהול גבוה מהסף החוקי. הסף משתנה בהתאם לקטגוריות שונות של נהגים:
נהגים בגירים (מעל גיל 24) – הסף החוקי הוא 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. (המשטרה אוכפת החל מ -290 מיקרוגרם).
נהגים חדשים, צעירים (מתחת גיל 24), נהגים מקצועיים ורכבי ציבור – הסף הוא 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף או 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם. (המשטרה אוכפת החל מ-100 מיקרוגרם).
מה לעשות בזמן בדיקת ינשוף?
בעת ביצוע בדיקת ינשוף, הנהגים צריכים לדעת ולהתנהג בצורה נכונה, יש לשתף פעולה עם השוטר, להאזין להנחיות שלו ולהבין אותן. בזמן ההמתנה אין לאכול, לשתות, לעשן או להקיא וכאשר השוטר מורה על נשיפה, יש לבצע אותה בצורה רציפה ואחידה במשך מספר שניות, על פי הוראת השוטר – אם הוא מבקש מכם לבצע את הבדיקה שוב, בצעו אותה שוב.
לאחר הבדיקה, ניתן לבקש מהשוטר להראות את תוצאת המדידה, אם התוצאה מעל לסף החוקי, השוטר יסביר את המשמעויות המשפטיות ואם יש לכם שאלות על הבדיקה, חשוב לשאול אותן ולהבין את זכויותיכם, כולל אפשרות לבדיקת דם או שתן אם יש ספק בתוצאות, כמובן שבמקרה של תוצאה גבוהה מהסף החוקי, כדאי לשקול להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני תעבורה.
מה לעשות אחרי הבדיקה?
לאחר ביצוע בדיקת ינשוף תוכלו לבקש מהשוטר לעיין בתוצאת המדידה, אם התוצאה גבוהה מהסף החוקי, השוטר יודיע לכם שאתם נחשבים כנוהגים בשכרות, השוטר עשוי למסור לכם מסמך או דו"ח שמתעד את הבדיקה ואת התוצאות, חשוב לקרוא ולשמור עותק של המסמך כי הוא יכול לשמש אתכם בהמשך בתהליך המשפטי.
אם התוצאה מצביעה על נהיגה בשכרות, השוטר עשוי לבצע תשאול קצר, יש להימנע מהבעת רגשות ולענות בצורה עניינית. תשאול זה הוא חלק מהליך החקירה ויכול לכלול שאלות לגבי מצבכם בעת הנהיגה, כמו מה אכלתם, האם שתיתם אלכוהול וכדומה. בהמשך, השוטר יסביר לכם את ההליך המשפטי הבא ויתכן שתקבלו זימון לבית המשפט או הנחיות להליך שימוע שנערך במשרד הרישוי.
במידה ויש לכם ספקות לגבי תוצאות הבדיקה או אם אתם חושבים שתצטרכו ייצוג משפטי, פנו למשרד עורכי דין המתמחה בדיני תעבורה, המשרד יוכל לייעץ לכם לגבי הצעדים הבאים ולסייע לכם לנהל את התהליך המשפטי בצורה הטובה ביותר – זכרו שיש לכם זכויות, הן כוללות את הזכות להתייעץ עם עורך דין לפני מתן עדות ואל תשכחו לדרוש את הזכויות שלכם ולהשתמש בהן לטובתכם.
אם הוחלט להגיש נגדכם כתב אישום, הקפידו לעקוב אחר כל ההתפתחויות המשפטיות וההוראות שמתקבלות, כדי להבטיח שתקבלו את הסיוע המתאים ותטפלו בכל ההשלכות המשפטיות של הבדיקה.
איך לעבור בדיקת ינשוף?
אין לכם דרך לדעת באמת כמה אלכוהול יש בגופכם, לכן ההמלצה הגורפת היא להימנע משתיית אלכוהול אם אתם מתכוונים לנהוג. אם לא נהגתם בשכרות, שיתוף פעולה מצדכם ישרת את המטרה – בצעו את הבדיקה באופן תקין ופעלו על פי הוראות השוטר – יש לנשוף בצורה רציפה ואחידה לתוך פיית המכשיר למשך הזמן הנדרש. אם השוטר יבקש לנשוף שוב, הקפידו לבצע את הבדיקה בדיוק כפי שהוא מורה לכם.
במקרים מסוימים, נהגים עלולים להתקשות בביצוע הבדיקה בנשיפה מסיבות שונות, השוטר עלול להזהיר אתכם שאתם מכשילים את הבדיקה ועליו לבצע אותה לפחות 10 פעמים ולהזהיר אתכם לפחות 4 פעמים ולתעד זאת, בנוסף, עליו להסביר לכם את משמעות ההכשלה.
מכשיר הינשוף – כיצד מתגוננים?
אם אתם חוששים מתוצאה גבוהה בבדיקת ינשוף או רוצים לדעת כיצד להגן על עצמכם במקרה של תוצאה גבוהה, הנה נקודה שכדאי לקחת בחשבון:
ודאו שהמכשיר מכויל – מכשירי ינשוף חייבים להיות מכוילים ומתוחזקים בצורה תקינה, אם יש לכם סיבה להניח שהמכשיר לא היה תקין או שלא עבר כיול לאחרונה, הדבר עשוי לשמש כטענה משפטית, דרשו מהשוטר להראות לכם את תעודת הכיול של המכשיר ואת תוצאות הבדיקות הקודמות שלו, כל ליקוי בתהליך יכול להוות עילה לערעור על תוקף הבדיקה.
מה המשמעות של סירוב לבדיקת ינשוף?
סירוב לבצע בדיקת ינשוף נחשב לעבירה חמורה בפני עצמה, ויכול להוביל לתוצאות משפטיות חמורות כגון:
עונש פלילי – לפי סעיף 64ב לפקודת התעבורה, סירוב לבצע בדיקת ינשוף נחשב לעבירה עם עונש של עד שנתיים מאסר, כמו כן, ניתן להטיל קנס כספי גבוה.
שלילת רישיון – סירוב לבדיקת ינשוף מוביל לשלילת רישיון הנהיגה לתקופה מינימלית של 30 ימים, ועשוי להוביל לשלילה ארוכה יותר בהתאם לנסיבות ולרמת החומרה.
השפעה על התהליך המשפטי – סירוב לבדיקת ינשוף יכול לשמש כראיה נגדכם בבית המשפט, הוא עלול להצביע על ניסיון להתחמק מהאמת ויכול להחמיר את הענישה.
עיכוב לחקירה – השוטר יכול לעכב אתכם לחקירה נוספת, הכוללת את התהליך המשפטי בעקבות הסירוב.