לאורך שנים אנו נתקלים בכתבות וסיפורים קשים מנשוא בכל מדיה אפשרית על הוצאות קטינים מהבית ע"י עובדים סוציאליים ועל העוולות שנעשו למשפחות ולקטינים בחסות החוק.
במקרים רבים התיאורים הללו אינם קרובים למציאות. על מנת להבין לעומק את הנושא ואת המציאות האמיתית, ביקשנו לשוחח עם עורך דין קטרינה זובוב, עו"ד מנוסה ומקצועית בדיני משפחה.
האם אפשר להוציא קטין ממשורת הוריו, אם כן באילו תנאים?
על מנת להבין לעומק את הפרוצדורה, נתחיל היכרות עם תפקודם של העובדים הסוציאליים לחוק הנוער בפרט ועם מערכת הרווחה ככלל.
חוק הנוער
עובד סוציאלי (עו"ס) לחוק הנוער, שהיה ידוע עד סוף 2010 כפקיד סעד לחוק הנוער, הוא בעל הסמכות לטפל בקטינים הנמצאים בסיכון ובסכנה ולפעול למען הגנתם מתוקף החוק. הסמכות נובעת מחוק הנוער (טיפול והשגחה). תפקיד העו"ס הוא לייצג את מערכת הרווחה בהגנה על קטינים הנפגעים בידי האחראים עליהם, תוך שמירה על רווחתם ובטיחותם.
הסמכויות העיקריות של העו"ס כוללות בדיקה וחקירה, התערבות לאור החוק, דיווח למשטרה ומתן המלצה, ופנייה לבית המשפט לנוער או לבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת תפקידו, מוסמך העו"ס לקבל כל דיווח על ילדים בסיכון ולבדוק את הנושא. הוא רשאי לפנות לכל אדם שיש לו מידע על הילד ולקבל כל מידע רלוונטי, כולל מידע רפואי המוגן על ידי חיסיון. בהתאם לחוק [1] ובהתאם לשיקול דעתו, רשאי העו"ס לקיים פגישה עם האחראים על הקטין, להבהיר להם את החומרה שבפגיעה בקטין, ולהתרות בהם לשנות את דרכיהם [2]. במסגרת ההסכם עם האחראים, יכול לדרוש תנאי מחיה נאותים לקטין והפסקת פגיעה גופנית.
בנוסף, העו"ס מחויב לדווח למשטרה על עבירה פלילית כלפי קטין בתוך זמן סביר [3]. המלצותיו למשטרה תלויות בשיתוף הפעולה של ההורים עם רשויות הרווחה ובהפסקת מצב הסיכון לקטין. במקרים בהם ההתערבות הקודמת לא צלחה או שהפגיעה היא חמורה, מוסמך העו"ס לפנות לבית המשפט לבקשת צו השגחה או צו הוצאה ממשמורת [4]. במקרים דחופים הוא יכול להפעיל צו חירום או לבקש צו ביניים [5].
החוק בישראל מחייב במקרים חריגים לדווח לעו"ס על מצב ילד או נער. כך, למשל, חובה על כל אדם היודע על סכנה לקטין מידי האחראים עליו, לדווח לעו"ס לחוק הנוער או למשטרה [6]. כל המחזיק ילד מתחת לגיל 14 והוא אינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה (מתוקף חוק האומנה) חייב להודיע על כך לעובד הסוציאלי [7].
בנוסף, חוק טיפול בחולי נפש מחייב לדווח לעו"ס במקרים של אשפוז קטין בניגוד לרצונו [8].
העו"ס רשאי להתערב גם לפי בקשת ההורים במקרים של קטין המסכן את עצמו, כגון אלימות פיזית כלפי ההורים, עיסוק בזנות, שימוש בסמים, ביצוע עבירות פליליות [9] ועוד. במקרים קיצוניים אלה, הקשר הראשוני של העו"ס עם הקטין נעשה ב"שיחה לאור החוק", ולאחר מכן, לפי שיקול דעתו, יכול העו"ס לפנות לבית המשפט לנוער בבקשה לסעד שיגן על הקטין מפני עצמו.
מקרים בהם עו"ס לחוק הנוער מבקש להוציא קטין ממשמורת הוריו
ראשית, חשוב להביא לידיעת הציבור כי הוצאתו של הקטין הינו אירוע טראומטי לשלל הגורמים אשר מעורבים בהוצאתו של הקטין ממשמורת הוריו.
קיימות סיטואציות רבות כאשר מחליט העו"ס בהתייעצות עם גורמי הרווחה לפנות לביהמ"ש אשר מוסמך לדון בסוגיית הקטינים בבקשה לצו הוצאה מהמשמורת.
- הדרך הראשונה, כאשר לאורך השנים ניתנה להוריו של הקטין מעטפת טיפולית ותמיכתית ע"י מערכת הרווחה לצורך שיפור מסוגלותם של ההורים, אך כל ההשקעה לא הניבה פירות והקטין נמצא בסיכון גבוה או בסכנה ממשית להמשך הפגיעה פיזית, נפשית, הזנחה, שוטטות, התמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים ועוד. במקרים אלו על העו"ס לחוק הנוער לפנות לביהמ"ש בבקשה לצו.
- דרך נוספת, הוצאת צו חירום והעברת של הקטין למסגרות חוץ ביתיות. מקרים אלו הינם חריגים מאד, כאשר הוצאת הקטין מתבצעת לאלתר. בד"כ מקרים אלו מתרחשים כאשר קטין נמצא בהזנחה פיזית ורגשית קשה ולא נמצא ע"י המערכת הרווחה והמשטרה אחראי עליו או שאחראי עליו נמצא במצב בו אינו מסוגל לטפל בקטין. הוצאת צו חירום ניתנת ע"י העו"ס לחוק הנוער במקום האירוע. כמעט מיד לאחר הוצאתו של צו חירום חייב עו"ס לחוק הנוער לקיים וועדה לתכנון טיפול והערכה במחלקה לשירותים חברתיים במקום מגוריו של הקטין. בוועדה לתכנון טיפול והערכה דנים אנשי מקצועות טיפוליים וחינוכיים: עו"סים, פסיכולוגים, פדגוגים, קציני ביקור סדיר, רופאים במידת הצורך, מפקחים ממשרד הרווחה, הוריו הקטין ועוד'.
- במעמד הוועדה מתגבשת תכנית טיפולית לקטין ולבני משפחתו. כשבוע ימים לאחר הוצאת צו חירום מתקיים דיון בביהמ"ש המוסמך בצירוף של פרוטוקול מוועדה לתכנון הטיפול. בביהמ"ש חייב לקבל החלטה אם הקטין שהוצא מהבית בצו חירום יחזור להוריו או שישהה במסגרת חוץ ביתית וכל אלו בכפוף לתכנית הטיפול.
בנוסף לנכתב לעיל יש לציין כי עו"ס לחוק הנוער נמצא בפיקוח קפדני ע"י פיקוח של משרד הרווחה וההחלטות בהקשר לקטינים מתקבלות ע"י מערכת ביהמ"ש.
במידה ונקלעתם לסיטואציה בה תיק של משפחה מתנהל במערכת הרווחה מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה לדיני משפחה ורווחה עם ניסיון בטיפול והשגחה על קטינים וחסרי ישע.
משרד עורכי הדין קטרינה זובוב מטפל בדיני משפחה לרבות בכל מה שקשור בקטינים ונוער.
רשימת הסימוכין
[1] חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, סעיף 12 א'.
[2] חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, סעיף 3.
[4] חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, סעיף 3.
[5] חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, סעיף 11.
[7] סעיף 4 לחוק הפיקוח על מעונות.