הליך הגירושין הוא אולי אחד ההליכים היותר מורכבים ומאתגרים, וגם מבחינה רגשית, כשזה נוגע להליכי הקשורים לבית המשפט. בישראל, המערכת המשפטית כיום, מעניקה לנשים מגוון זכויות וסעדים במסגרת הליכי גירושין, אך חשוב להכירם היטב כדי למצות את מלוא הזכויות המגיעות לאישה, וגם בצורה הנכונה ביותר. אתן עומדות בפני הליך כזה? הכתבה הבאה תספק לכם מידע חשוב מאד שכדאי לכן להכיר, כזה שנועד להאיר את זכויותיכן במערכת המשפטית הישראלית בהליכי הגירושין, תוך התייחסות למגוון היבטים, הכוללים סוגיות של ערכאות משפטיות, זכויות כלכליות והטיפול בילדים, כאשר גם הם בתמונה. בהצלחה!
זכויות האישה בגירושין
מערכת המשפט בישראל מציבה בפני אישה, העומדת בפני הליך גירושין, שתי ערכאות שיפוטיות עם סמכות מקבילה – בית הדין הרבני ובין המשפט לענייני משפחה. הבחירה בין ערכאות אלו נקבעת לפי "מרוץ הסמכויות", כאשר הראשון שפותח את ההליך קובע את הערכאה שתדון בעניין. שאלה מרכזית במצבים אלו היא: מה זכויות האישה בגירושין, ואיזו ערכאה תבטיח את מיצוי זכויותיה באופן מיטבי? בניגוד למה שרבים חושבים, אין כלל אוטומטי לפיו בית המשפט לענייני משפחה עדיף לנשים, ולמעשה, ישנם מקרים בהם דווקא בין הדין הרבני עשוי להיות עדיף. למשל, כאשר האישה מעוניינת לקבל את כתובתה, או כשיש נכסים בעלי ערך רב הרשומים על שמה בלבד. בהיבט הכלכלי, אישה זכאית לחלוקה שוויונית של הרכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואין, כאשר לזוגות שנישאו לפני 1974, חלה "הלכת השיתוף", המניחה שיתוף מלא בכל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, גם אם הוא רשום על אחד מבני הזוג בלבד. עבור זוגות שנישאו לאחר 1974, חל "חוק יחסי ממון" הקובע הפרדה רכושית במהלך הנישואין וחלוקה שווה בעת הגירושין.
זכויות האישה בגירושין עם ילדים
כאשר בני זוג עם ילדים מתגרשים, זכאית האישה לתבוע אחריות הורית וזמני שהות שישקפו את טובת הילדים, כאשר בעבר "חזקת הגיל הרך" העניקה יתרון מובנה לאימהות לילדים עד גיל 6. כיום, המגמה בבתי המשפט היא לקבוע אחריות הורית משותפת עם חלוקה זמני שהות שווה או דומה בין ההורים, ככל שהדבר מתאפשר בנסיבות המקרה. בנושא מזונות ילדים, לגבי ילדים מעל גיל 6, החובה מוטלת על שני ההורים באופן יחסי ליכולתם הכלכלית בהתחשב בזמני השהות, בעוד שלגבי ילדים מתחת לגיל 6, האב עדיין נושא באחריות העיקרית. האישה זכאית לפנות בבקשה למזונות זמניים כסעד דחוף, כדי להבטיח את רווחת הילדים כבר בשלבים הראשונים של ההליך, עוד בטרם הגיעו הצדדים להסכמות או ניתן פסק דין סופי. האם יכולה, מצידה, גם לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ אם קיים חשש לחטיפת ילדים או צו הגנה במקרים של אלימות, המהווים כלים משפטיים חשובים להגנה על שלומם של הילדים והאם.
זכויות האישה בגירושין ללא ילדים
הליך גירושים ללא ילדים מתמקד בעיקר בהסדרת הגט ובחלוקת הרכוש, כאשר האישה זכאית לחלק שווה ברכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואין, בהתאם לחוק יחסי ממון או הלכת השיתוף. במסגרת הזכויות הפנסיוניות, האישה זכאית לחלקה בחסכונות הפנסיוניים של בן הזוג בהתאם לחוק חלוקת חיסכון פנסיוני, זכות חשובה במיוחד לנשים שהשקיעו שנים בטיפול במשפחה על חשבון פיתוח קריירה משלהן. אישה שנישאה כדת משה וישראל, זכאית למזונות אישה עד למתן הגט ולתשלום הכתובה, אלא אם כן קיימות עילות לשלילת זכויות אלו, כמו בגידה או מרידה. וגם, במקרים בהם קיים חשש להברחת רכוש, האישה יכולה לבקש צווי מניעה זמניים כמו עיקול על רכוש משותף. בכל מקרה, חשוב שהאישה תקבל ייעוץ משפטי מוקדם כדי לבחור בערכאה המשפטית המתאימה לה, שכן ההחלטה בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, עשויה להשפיע על תוצאות ההליך בהתאם לנסיבות האישיות.